קומפוט או קומפוסט?

קומפוט או קומפוסט?

כתבה: ליאת טאוב, תפריט מקומי

יעוץ מקצועי: עדיאל שניאור, תפריט מקומי

 

על פי רב, החיים הם כמו קומפוט.

הרבה עבודה, לחתוך, לבשל, לתבל, לצנן ולשכנע את כולם לאכול את זה בסוף הארוחה, כשכבר פותחים כפתור במכנסיים. אבל אם מצליחים – זה מתוק, טעים ונעים.

קומפוט למדתי להכין אצל סבתא שלי. היא לא פחדה מעבודה ממושכת ונראה מי יעז לסרב לה לקינוח שהכינה "רק בשבילכם, כי אתם כל כך אוהבים ורציתי לשמח אתכם". אני באמת אוהבת קומפוט...

אבל מה אני אגיד לכן (ולכם), אני מעדיפה שהחיים יהיו כמו קומפוסט.

לתת לאחרים לעשות את העבודה הקשה בשבילי ולכרות זהב בגינה.

אני זורקת את הזבל האורגני שלי לדלי, משם לערימה בגינה, נותנת למיליוני מיקרובים לעבוד כמה חודשים וכורה זהב שחור. כולנו מבסוטים – המיקרובים, הגינה ואני.

 

אז מה זה קומפוסט?

קומפוסט הוא דשן העשוי מחומרים אורגניים. שמו בא לו מהמילה הלטינית compostium, שפירושה מורכב או מעורב. בעברית הוא נקרא רקבובית.

לצורך ייצור קומפוסט דרושים חומרים אורגניים, שמקורם מהחי או מהצומח, אשר יעברו תהליך של פירוק ביולוגי בעזרת מיקרואורגניזמים (חיידקים, פטריות קטנות, אצות קטנות, חד תאיים) ובנוכחות חמצן (פירוק אירובי). תהליך זה נקרא קומפוסטציה.

כל חומר אורגני שאנחנו זורקים לפחי הזבל ומגיע למטמנות עובר גם הוא תהליך פירוק. אולם, על פי רב הפירוק במטמנות הוא ללא נוכחות חמצן (פירוק אנאירובי). למעשה, תהליך הפירוק האנאירובי מתחיל כבר בשקית הזבל בבית. תוצרי הפירוק האנאירובי מעלים ריח רע וזו הסיבה שהמיץ המטפטף מהשקית מסריח. נכון שרק האפשרות להפטר מהמטלה המעיקה של פינוי זבל מסריח ומטפטף עושה חשק לעשות קומפוסט בבית?

הנה עוד כמה סיבות:

·        פירוק אנאירובי במטמנות גורם לחלחול חומרים מזהמים למי תהום ולפליטת גז מתאן (שהינו גז חממה) לאטמוספירה.

·        הפחתת קרוב ל-50% מנפח הזבל המפונה למטמנות, התופסות שטחים פתוחים.

·        סגירת מעגל טבעי. החומר האורגני חוזר לאדמה, מפרה אותה ומתגלגל בחזרה אל המזון שלנו.

·        קומפוסט עושה טוב לאדמה


 

למה קומפוסט טוב לאדמה?

הקומפוסט מכיל הרבה חומרי הזנה (תרכובות אורגניות ומינרליות), שמעשירים את הקרקע. קרקע עשירה יכולה לצמח יותר יבול, יותר גדול ובריא ויותר מזין לאדם. גם האוכלוסיה המיקרוביאלית בקומפוסט תומכת בהעשרת הקרקע והיבול.

בנוסף, קומפוסט משפר את התכונות הפיסיקליות של הקרקע – את האוורור וכושר ספיגת המים.

לא אמשיך להכביר מלים על הצד התיאורטי שבהתפרקות החומר האורגני, למרות שזהו תהליך מרתק. למי שרוצה מידע נוסף – התחילו בערך " קומפוסט" באתר ecowici.org.il. שם יש קישורים להסברים מפורטים מאוד.

 

ובכן – איך מכינים קומפוסט מזבל ביתי?

1.      מיקום ערימת הקומפוסט בגינה – חפשו מקום מוצל. ערימת קומפוסט חשופה לשמש קיצית תתייבש מהר ותהליכי הפירוק יעצרו. אם אין לכם מקום מוצל, אפשר לבנות גגון מעל הערימה (שגם יגן עליה בחורף מפני רטיבות יתר). ניתן גם להצל עליה בעזרת צמח מטפס. ערימת הקומפוסט צריכה להיות במקום נוח ונגיש ולהיות קרובה דיה אל המטבח. אל תחששו למקם את ערימת הקומפוסט קרוב לבית. אם תטפלו בה כראוי, היא לא תעלה ריחות. ערימת הקומפוסט שלנו נמצאת ממש מתחת לחלון חדר השינה. דאגו לכך שצינור מים יגיע עד לערימה. המצב האידיאלי הוא שיהיה מקום לשלושה קומפוסטרים זה לצד זה.

2.      הקומפוסטר – המלצתי היא להכין קומפוסט בתוך קומפוסטר. הכנת קומפוסט בבור ובערימה פתוחה אפשריות גם הן, אך דורשות יותר עבודה ויותר מקום. הקומפוסטר הוא, למעשה, תיחום בנוי של ערימת הקומפוסט. דעתי אינה נוחה מהקומפוסטרים העשויים פלסטיק ומוצעים למכירה. מתוך תחיבת פרצופי לכמה מהם בגינות של מכרים, נוכחתי שהם אינם מאווררים דיים. אפשר להכין קומפוסטר ממשטחי עץ ("רפסודות") מצופים ברשת לול, ממסגרת עץ או מתכת וקירות רשת ברזל או ממיכל מאוורר כהלכה מן המוכן (לעתים ניתן לשים יד על מיכלי עץ או פלסטיק שכאלו). נפחו של הקומפוסטר צריך להיות 1 מ"ק, דהיינו 1 מטר גובה, 1 מטר רוחב, 1 מטר אורך.

3.      הגישה לערימת הקומפוסט – חזיתו של הקומפוסטר צריכה לאפשר גישה נוחה לערימה מקטנותה ועד בגרותה. אי הנוחות הכרוכה בהתכופפות מעל חזיתו של הקומפוסטר, עלולה לייאש אותך כבר בהתחלה. פתרון נוח הוא ליצור בחלק הקדמי של מסגרת הקומפוסטר שני חריצים ולתוכם להשחיל לוחות, שיסגרו את הערימה בהדרגה (ראו תמונה).

4.      להתחיל ערימת הקומפוסט – אם תדע/י לאזן בין לחות לאוורור הערימה, אזי דרכך לקומפוסט משובח ולגינה מאושרת סלולה. כבר ציינתי שמומלץ להכין קומפוסטר מאוורר כהלכה. הקומפוסטר מקיף את הערימה מארבעה צדדים, צדה העליון יהיה חשוף לאוויר וצדה התחתון נושק לאדמה. כדי לאוורר את החלק התחתון של הערימה יש לרפד את הקרקעית בחומר יבש שלא מתפרק במהירות. ענפים דקים יעשו עבודה טובה. מעל הענפים מומלץ להניח שכבה של קש, שהוא חומר מאוורר דק יותר.

5.      שיהיה נוח – הכינו מראש מיכל לשאריות אורגניות במטבח. אני מחזיקה קערה בינונית על השיש ודלי סגור של 18 ל' מתחת לכיור. בכל פעם שהקערה מתמלאת (כמה פעמים ביום) אני מפנה אותה לדלי ואת הדלי אני מפנה אחת לשלושה-ארבעה ימים לערימת הקומפוסט.

6.      מה נכנס לערימה? – ערימת הקומפוסט הביתי בנויה מזבל אורגני, שעיקרו מהמטבח ומהגינה. הכניסו לערימה שאריות של ירקות ופירות, שאריות מזון ומשקה וקליפות ביצים. שאריות בשר דורשות טיפול קפדני בגלל חשש לפתוגנים (מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות). המלצתי היא להימנע מהם בראשית הדרך ולהכניס אותן, לאחר שצברת מעט ניסיון באיזון הערימה שלך. מהגינה כדאי לאסוף גזם דק, גזם עבה מרוסק, עלי שלכת, דשא קצור, עשבים שעקרת. ומה עוד? נייר טואלט (מלבד זה ששימש לניגוב צואה בשירותים), שאריות בד וחוטים מכותנה או מצמר בחתיכות קטנות, עיתונים בחתיכות קטנות (לא דפי כרומו), זבל בעלי חיים צמחוניים. עשו לכם מנהג, הגברים שבינינו, וצאו מידי פעם להשתין בערימת הקומפוסט. השתן האנושי עשיר בחנקן, שהוא יסוד חשוב מאוד בהתפתחות צמחים. ומה עם זבל אנושי? מומלץ מאוד להכין קומפוסט מזבל אנושי. ישנו ספר הדרכה מצוין לשם כך: "המדריך לזבל אנושי" מאת ג'וזף ג'נקינס בהוצאת יער.

7.      איזון הערימה – כדי שיישמר האיזון בין לחות לאוורור גם בתוככי הערימה, צריך לשמור על איזון בין חומר רטוב לבין חומר יבש. בדרך כלל אין מחסור בחומר רטוב בקומפוסט ביתי. כמעט כל הזבל האורגני מהמטבח הוא רטוב. אם, בכל זאת, עולה חשש שהערימה יבשה מידי, אפשר להרטיב אותה בעזרת צינור מים. לעומת זאת, זבל יבש הוא מצרך שיש לנסות להבין מהיכן להשיגו מבעוד מועד. מה יכול לשמש כחומר יבש? גזם מרוסק דק (חלק מהעיריות מחלקות אותו חינם), עלים יבשים (עלי ברוש יבשים הם חומר נפלא), דשא קצור ומיובש, נסורת (מעץ לא מטופל בכימיקלים). הרבה מהחומר היבש שאני משתמשת בו מגיע בשקיות ארוזות בנוחות. אלה הן שקיות של עלים ודשא קצור שא/נשים מוציאים מגינתם ומניחים ליד פח הזבל. קש יכול לשמש כחומר יבש, אולם הוא מיטיב לשמש כחומר מאוורר.

8.      מהמטבח לערימה – התמלא הדלי שבמטבח והגיעה העת לפנות אותו לערימה. בעזרת מעדר (רצוי שיהיה אחד קבוע ליד הקומפוסטר) צרו גומה גדולה באחת מארבע פינות הערימה. אם יש לכם קש – שימו כמה חופנים של קש בתחתית הגומה. שפכו את תוכן הדלי לתוך הגומה וכסו אותו בהרבה חומר יבש. ערבבו מעט את החומר היבש עם החומר הרטוב עם המעדר. ישרו מחדש את הערימה והוסיפו עוד מנה נאה של חומר יבש מלמעלה. בכל פעם בחרו פינה אחרת של הערימה.

9.      התחממות הערימה – תהליך הקומפוסטציה מורכב ממספר שלבים, בהם שלב תרמופילי, בו החומר האורגני מתחמם עד 60 ואף 70 מעלות צלסיוס. שלב זה חשוב להשמדת זרעים ונבגים בקומפוסט. איך תדע/י שהערימה מתחממת? אפשר לתחוב את היד לעומק הערימה ולהרגיש. אפשר גם להשתמש בתרמומטר ארוך (ניתן להשיג בחנויות לציוד מעבדה).

10.  להפוך או לא להפוך? טוב, העולם מתחלק לאלה שאוהבים קומפוט ולאלה שלא אוהבים קומפוט. אלה שאוהבים קומפוט אומרים לא להפוך. ראשית – להפוך ערימת קומפוסט זו עבודה קשה וכבר הבהרתי שאני לא מחבבת עבודה קשה. יתר על כן, ההפיכה פוגעת בהתחממות של הערימה הנבנית בהדרגה. ועוד – הצלחנו לעשות קומפוסט מצוין בלי להפוך ולא מצאתי יתרון משמעותי בערימות שהפכו אותן.

11.  ערימה מלאה – הערימה שלך תגבה בהדרגה. במקביל להוספת החומר, יתרחש תהליך פירוק שיגרום לירידה בגובה, אולם אם לא תתחילו לאכול קליפות תפוחי אדמה (לא יפה לגמור לקומפוסט את האוכל!) בסוף תנצחו והערימה תתמלא. זה הזמן לעבור לערימה הבאה ולהניח לזו הראשונה לסיים את תהליך הקומפוסטציה. תהליך זה יקח בין 3 ל-6 חודשים (תלוי באיזון הערימה ובמזג האוויר).

12.  הקומפוסט הבשיל –. איך תזהו את הקומפוסט הבשל? החומר שבערימה הוא אחיד (פה ושם תמצאו ודאי גרעין של מנגו או של אבוקדו. יש דברים שלוקח להם יותר זמן), צבעו חום-שחור ואינו מדיף ריח לוואי לא נעים. הריח האופטימלי הוא כריח אדמה אחרי הגשם. עכשיו אפשר לפנות את הקומפוסטר לערימה חדשה. את הקומפוסט אפשר להעביר לגינה ו/או לאחסן בשקים מאווררים.

 

בעיות נפוצות והצעות לפתרון

·        הערימה לא מתחממת – כנראה שהיא רטובה מידי או יבשה מידי וזה עוצר או מעכב את תהליכי הפירוק. חטטו מעט בערימה ובדקו את מצבה. יבשה מידי – הוסיפו חומר רטוב או התיזו עליה מים. רטובה מידי – הוסיפו חומר יבש.

·        הערימה מסריחה – סימן שהיא רטובה מידי. הוסיפו חומר יבש.

·        בערימה יש גושים גדולים – אם הם עיסתיים ולחים – יש לערבב חומר יבש, אם הם יבשים – ללחלח את הערימה.

·        הערימה מושכת בעלי חיים גדולים (להבדיל ממיני פרוקי הרגליים שרצויים בערימה)– הם נמשכים בדרך כלל למזון מן החי. עדיף להוציא שאריות מן החי מן הערימה.

 

אז מה לסיכום?

האמת, לא משנה ממש מה תעשו. אם תשליכו את כל שאריות המזון שלכם במקום אחד ותדאגו שלא יעלו ריחות רעים, זה יהפוך לקומפוסט. אם בסוף זה מגיע לצבע שחור – זה בטוח יעשה טוב לאדמה שלכם.

תדאגו שיהיה חומר יבש, שהערימה לא יבשה מידי והרי עשיתם קומפוסט. את היתר תלמדו מהניסיון.

אל תחששו להתחיל. תעשו טעויות, תתקנו. תזמינו שכנים לפנות את הזבל האורגני שלהם אצלכם. תיקחו את הילדים לראות "אורי כדורי" וחיות אחרות בערימה. תראו את הפלא קורה לעיניכן/ם. איך זבל, חומר שבשביל רב הא/נשים היום הוא דוחה, משהו שיש להפטר ממנו ולהעביר את האחריות עליו הלאה, הופך לזהב השחור החדש. תזינו את האדמה ותנו לה להזין אתכן/ם.

תתחילו. אפשר עכשיו. תהיו אקטיביסטים.

ואל תשכחו לאכול קומפוט.

 

 

תפריט מקומי  www.tafrit.org

Comments