תזונה בת קיימא

כתב: סער אוסטרייכר, פעיל בעמותה לכלכלה בת קיימא.

 

           הקשר בין המזון שאנו מכניסים לגופנו לבין בריאותנו הגופנית והנפשית ברור לכולנו, ואת רובנו מניעים שיקולים בריאותיים בעת בחירת התפריט שלנו. אנחנו מבינים שקיומנו נשען על תשתית פנימית המורכבת משלל מערכות התומכות בחיינו, כגון מערכות העצבים, הנשימה, העיכול וכדומה. תזונה לקויה תוביל לפגיעה במערכות אלו, ולכן גם לפגיעה בבריאותנו, ובמקרים חמורים אף למוות. אם אנו חפצים בבריאות שלמה, מוטלת עלינו האחריות להתנהג באופן אשר יתמוך בתשתית הפנימית התומכת בחיינו. התנהגות זו כוללת בין היתר תזונה מתאימה.

           אך האם הדאגה לפעילות תקינה של תשתית פנימית זו מספיקה על מנת להבטיח את שלומי? לא. זהו תנאי הכרחי לבריאות שלמה, אך הוא אינו התנאי היחיד. תנאי הכרחי נוסף הוא תנאי סביבה מתאימים. חישבו על כך- בכל מרחבי היקום העצום, חיים אנושיים מתקיימים אך ורק במקום זעיר אחד: כדור-הארץ. מדוע? אנו יצורים עדינים אשר זקוקים לתנאים המתאימים על מנת להתקיים. תנאים אלו כוללים טווח טמפרטורות מצומצם, לחץ אטמוספרי מתאים, נוכחותו של אוויר ראוי לנשימה ועוד. קיומם של תנאים אלו על כוכב הלכת שלנו מותנה בתפקודה התקין של התשתית האקולוגית, המורכבת ממערכות רבות המספקות לנו את "שירותי תמיכת החיים של כדור-הארץ" ומאפשרות את קיומם של החיים, כולל חיינו אנו. שירותים אלו כוללים אספקת חמצן וטיהור מים ואוויר על-ידי יערות, התחדשות פוריות הקרקע בזכות פעילותם של בקטריות ופטריות, שמירה על אקלים יציב בשל מאזן גזים מסוים באטמוספרה ועוד.

           כפי שאנו תלויים בתשתית הפנימית, הפיזיולוגית, לצורך קיומנו, כך אנו תלויים בתשתית חיצונית, התשתית האקולוגית. בלעדיה, לא היה קיום למין האנושי.

           אך תשתית זו נמצאת בהתדרדרות חמורה בשל השפעות אנושיות הצומחות בקצב מסחרר. על מנת לקיים את סגנון החיים המודרני נדרשת צריכת משאבים בקצב הגבוה מהקצב בו כדור-הארץ יכול לחדשם ויצירת פסולת בקצב הגבוה מהקצב בו כדור-הארץ יכול לספוג אותם. בעודנו מכלים מערכות אקולוגיות שלמות בזו אחר זו, אנו פוגעים באורח אנוש בשירותי תמיכת החיים אשר הן מספקות לנו. סגנון חיים זה לא יוכל להתקיים לאורח זמן, פשוט מפני שהוא משמיד את התשתית הנדרשת לקיומו.

           ניתן להמשיל את התהליך לאדם אשר צורך שומן רווי בקצב גבוה מדי. השומן מצטבר בדפנות העורקים בקצב הגבוה מהקצב בו הגוף יכול לפרק אותו. הדבר מוביל להצרת העורקים ובסופו של דבר להתקף לב, ובכך אותו אדם הורס את התשתית עליה הוא נשען. כפי שהתנהגות בלתי נבונה עלולה להוביל לקריסת המערכות הפיזיולוגיות, כך היא יכולה להוביל לקריסת המערכות האקולוגיות.

           ואם נחזור לתפריט שלנו, נגלה שתעשיית המזון היא אחד הגורמים המרכזיים בהרס שירותי תמיכת החיים של כדור-הארץ. התעשייה- הכוללת את גידולו, עיבודו והפצתו של המזון- גורמת לכריתת יערות, לאבדן פוריות קרקע,  לזיהום מים, אדמה ואוויר, להחמרת שינויי האקלים ועוד. בכל פעם שאנו קונים מזון שיוצר והופץ בצורה לא הולמת (ומדובר במרבית מוצרי המזון על מדפי הסופרמרקט) אנו מתנהגים בצורה בלתי נבונה ובלתי אחראית- ופוגעים בתשתית עליה אנו נשענים.

           סימנים מקדימים המעידים על קריסה עתידית של שירותי תמיכת החיים של כדור-הארץ כבר מורגשים. במקרה של אדם חפץ חיים אשר חווה סימפטומים המקדימים להתקף לב, הצעד הנבון יהיה מעבר לאורח חיים אחראי הכולל תזונה בריאה. אם אנו- האנושות- חפצי חיים, מוטלת עלינו האחריות להתנהג באופן אשר יתמוך בשירותי תמיכת החיים הפנימיים והחיצוניים כאחד, ולעבור לתזונה אחראית הן מבחינה בריאותית והן מבחינה סביבתית.

 

 

 

 

 


Comments